חברים מספרים
כל חברי פורום המשפחות השכולות, הישראלים והפלשתינאים איבדו בן משפחה מקרבה ראשונה בסכסוך המתמשך.
כמה מחברינו מספרים כאן קצת על עצמם וקצת על יקיריהם.
אברהם שומרוני
למרות השנים הרבות שעברו, יש לי זיכרונות חיים מאד מהילדות שלי בווינה. עד סוף מלחמת העולם הראשונה, רק תשע שנים לפני שנולדתי, וינה היתה בירה של אימפריה גדולה מאד ושם חיו בני לאומים דוברי שפות רבות.
|
 |
לסיפור המלא ... |
|
אהרון ברנע
07/07/2006
נועם יקירי,
כבר למעלה משבע שנים שאנחנו לא נפגשים והמכתבים אליך, המכתבים החד-כיווניים האלה, מתרחקים והולכים אחד מן השני. זה מכתב מיוחד, כי הוא מיועד להיקרא על ידי אחרים, בניגוד לקודמים ...
|
|
לסיפור המלא ... |
|
אוסמה אבו עייאש
לכל המעוניין בדבר, שמי אוסמה טלב עבד אל מג'יד אבו עיאש. יליד ותושב כפר בית אומר – חברון. נולדתי ב 11-2-1966 בכפר בית אומר והיתה לי ילדות רגילה עד שהגעתי לבית הספר היסודי בכפר. למדתי קרוא וכתוב והרבה דברים אחרים על החיים. למדתי להכיר את קרובי משפחתי ומשפחת אמי שהיא מהעיר שכם. למדתי להכיר את ארצי וביתי הלאומי פלסטין.
|
|
לסיפור המלא ... |
|
בן כפיר
כפל מבצעים – האומנם?
יעקב שפר, סבא רבא שלי, נולד בבוקובינה באמצע המאה התשע עשרה. הוא נשא לאשה את חנה גוט ונולדו להם עשרה בנים ובנות. בנם הבכור היגר לאנגליה, שתים מבנותיהם היגרו לארצות הברית ובנם החמישי מת ממחלה בצעירותו. ששת הנותרים נשארו עם הוריהם.
|
|
לסיפור המלא ... |
|
הצוואה של בת חן לשלום
בת-חן נולדה ב-י"ג אדר תשמ"א
ונהרגה ב- י"ג אדר תשנ"ו
19.3.1981 - 4.3.1996
|
|
לסיפור המלא ... |
|
ג'לאל ח'דרי- האסונות אותן מביאה המלחמה
שמי ג'לאל ח'דרי, בשנת 1967 היינו בג'נין עם הוריי, חמשת אחיותיי (ליילה, חאוולה, סלווה, אסמה וסאנה) ושני אחיי (ג'מאל והיסאם הקטן).
|
|
לסיפור המלא ... |
|
מאשקה ליטבק
ילידת קיבוץ נגבה. אביה, משה, נהרג כתוצאה מהסכסוך עוד לפני שנולדה ולכן ברגע שיצאה אל העולם נקראה על שמו, מאשקה. גדלה בקיבוץ עם אימה ועם אחיה הגדול, ארנון שנהרג בצבא בשנת 1970.
|
|
לסיפור המלא ... |
|
מחמד אל באו
בשםאללה הרחום הרחמן
אלוהים ייחד את בני האדם כשנתן להם שכל ומחשבה וכשנתן להם את החיים בכל יופיים על מנת שנחיה חיים מלאים באופן חיובי ובתקווה. אבל אנו בני האדם, הלכנו כנגד רצון האל, ויצרנו מלחמות שהפכו את חיינו למכוערים.
|
|
לסיפור המלא ... |
|
מרב ירון בר-ניב
שמי מרב ירון בר- ניב. נולדתי בקיבוץ עין השופט ב- 1956 כבת זקונים לסימה ויזהר ירון, אחות לשני אחיי נחום ויַעַל ונכדה לסבתי פניה פפר. בהיותי בת 11 איבדתי את אחי יַעַל ב-1967 במלחמת ששת הימים.
|
|
לסיפור המלא ... |
|
ניר יסוד
במעלה המדרגות היורדות- בין משגב-עם לרמאללה (דברים שנכתבו בסתיו 2002)
|
|
לסיפור המלא ... |
|
נס אחר התרחש כאן- סיפורו של מועאיד
יום שלישי ה11 לנובמבר 2004, יום מותו של היור ערפאת. בשטחים הכבושים אנשים מתאבלים ומתכוננים להלוויה. במטרה להמנע מחיכוכים מיותרים, חיילי צהל מתודרכים שלא להכנס לתוך מרכזי הערים. אבל כמו בכל יום בשטחים, הבלתי-נמנע קורה, ותוצאותיו נוראיות.
|
|
לסיפור המלא ... |
|
עזיז סארה
אסון יכול להכות באומה שלך, במדינה, ואפילו בדלת של השכן, אבל כל עוד הוא מכה במישהו אחר, זה עדיין במרחק בטוח ממך.
|
|
לסיפור המלא ... |
|
עיישה אל חטיב
|
|
לסיפור המלא ... |
|
ענת מרנין שחם
דברים שכתבה ענת מרנין שחם, אחותם של פנחס – פינקי ויאיר, לוחמי חיל השריון שנפלו שניהם במלחמת יום הכיפורים ביום 7.10.1973, בקרבות הבלימה ברמת הגולן ובנסיון לחילוץ חיילי המעוזים בסיני, במלאת שלושים שנה למלחמה:
|
|
לסיפור המלא ... |
|
רובי דמלין
בשנת 1967 הגעתי לישראל מדרום-אפריקה, למעשה באתי להתנדב במלחמת ששת הימים וחשבתי להישאר שישה חודשים. רציתי מאוד לעזוב את דרום אפריקה כי הייתי פעילה במאבק נגד האפרטהייד וזה התחיל להיות לחוץ ומכוער. למעשה, רציתי לגור בארצות הברית, ואז הגעתי לכאן ונשארתי .למדתי באולפן, התחתנתי ונולדו לנו שני ילדים, עבדתי בג'רוזלם פוסט ואחר כך עם עולים, עזרתי להם למצוא עבודה. אחרי שהתגרשתי עברנו הילדים ואני לתל אביב.
|
|
לסיפור המלא ... |
|
רוני הרשנזון
נולדתי בירושלים בשנת 1942, נישאתי למירי ונולדו לנו חמישה ילדים תמי, ליאת , הדס אמיר ואלעד.
|
|
לסיפור המלא ... |
|
רמי אלחנן - להפוך את הכאב לתקוה
שמי רמי אלחנן. אני בן חמישים ושש, אני מעצב גרפי, ירושלמי, דור שביעי.
אני יהודי, אני ישראלי ולפני כל דבר אחר אני בן אנוש. בן-אדם.
|
|
לסיפור המלא ... |
|
משפחת שפירא
25 ביולי 2000, שעת בין ערביים כמו זו עכשיו ואני לא ידעתי שנותרו עוד כחמש שעות עד שאשוחח איתך בפעם האחרונה בחיי אלה.
|
|
לסיפור המלא ... |
|
|
|
|
|
לידיעה המלאה
