31/12/2008
טקס מתן אות הפיוס
יום השלום הבינלאומי 2008
יום השלום הבינלאומי בחסות האו"ם התחיל בעצם כיוזמה של אדם אחד, "משוגע לדבר", שרצה "הודנא קטנה", יום אחד שבו לא יורים בכל העולם, יום שבו פעולות של שלום מתאפשרות באזורי מלחמה. לא קל לאיש אחד להזיז ארגון כמו האו"ם, אפילו קשה, אבל הוא הצליח והאו"ם הכריז על יום שבו אנו בני האדם נדע שוויון מהו.
אנחנו בפורום המשפחות בחרנו לציין את היום הזה כיום שבו אנו זוכרים את מתינו – בנינו, אחינו, הורינו, בני זוגנו – שנהרגו בגלל הסכסוך. יום בו אנו זוכרים יחד את מטרתו העיקרית של פורום המשפחות, לעשות הכל כדי להפסיק את שפיכות הדמים בשני הצדדים. היום החל בביקור אצל משפחות שכולות בכפר עזה ובנעלין והמשיך בטקס מתן אות הפיוס. האות ניתן השנה בפעם השנייה למי שתורמים את זמנם ומעשיהם הברוכים לפיוס בין עמינו.
הנחו את הטקס אושר ואורוד , היבא ויגאל הנחו את מתן אות הפיוס, כולם מנוער הפורום.
הטקס החל בקריאת "יזכור" משותף שכתב חבר הפורום יונה ברגור ובדקת דומיה.
השנה הוחלט, בנוסף לאות הפיוס, להעניק תעודת הערכה מיוחדת לשני אנשים יקרים, אחים לשכול ולכאב, שכל אחד מהם פעל ופועל למען הפיוס בדרך מיוחדת; איסמעיל חטיב ובומה ענבר.
איסמעיל חטיב
ברגע הכי קשה וכואב, מיד אחרי שאחמד בנו נהרג מאש צה"ל, בחר איסמעיל חטיב יחד עם בני משפחתו לתרום את איבריו על מנת להציל חיים של אחרים מבלי להבדיל בין דת גזע ולאום. איסמעיל כתב מכתב ששלח בעת מתן התרומה, בין הדברים שכתב: "עשרות שנים חלפו והמלחמה המטורפת אוכלת את בנינו והורסת את חיינו. בני נהרג ועמו מתו חלומות רבים... למרות כל הסבל אנו ממשיכים לשאת בגופנו לב מלא באהבה ובמודעות אנושים... זהו מסר של שלום ואנו מקווה שהדיו יגיעו אליכם ולעולם כולו.. אני, האזרח הפלסטיני הפשוט, שאין ברשותו דבר מלבד גאוותו הלאומית ואיברי בנו, שנהרג על לא עוול בכפו, בא אליכם עם מסר של שלום ואני פונה אליכם, נציגי העם בישראל, אתם שיכולים לעשות רבות למען השלום, למען בניכם ועתידכם: כיצד אתם מתכוונים להגיב על יוזמתנו זו?"
בומה ענבר
בומה הוא ארגון של איש אחד, יקר במיוחד. יש לו חברים ועוזרים, זה נכון, אבל ללא המנוע חסר המנוח שמניע אותו לעשות ולעשות, בלי סוף, הדברים לא היו קורים. בומה ארגן קבוצה של מתנדבים שמסיעה חולים פלסטינים ומלוויהם מהמחסומים לבתי החולים בישראל וחזרה, הקים מערך מתנדבים שאוסף מזון ממסעדות ומעביר אותו למלווי החולים המאושפזים (שנשארים לעיתים ימים בצד מיטות החולים), הוא עוזר לחקלאים בסאלם ודיר אל חטב, מארגן ימי כייף לילדים פלסטינים חולים ובריאים וחוגי כדורגל לילדים פלסטינים, לקראת חג עיד אל פיטר אוסף כל שנה בגדים ומזון לנזקקים פלסטינים ועוד. המוטו של בומה אותו הוא יצר ולפיו הוא פועל: ממשלות חותמות הסכמים - אנשים עושים שלום.
דקת דומיה.
אות הפיוס הוענק השנה ליהודה שאול וארגון "שוברים שתיקה" ולעייאד אחמד מורר. כולנו יודעים כי המלחמה מצטלמת היטב בטלוויזיה ושורות רבות נכתבות עליה בעיתון. אפשר לשמוע את השנאה, חוסר האמון והתסכול בשיחות עם אנשים. ביום השלום הבינלאומי בחרנו להראות שיש גם דברים אחרים, ישנם אנשים שפועלים בשטח בלי מצלמות טלוויזיה אבל עם המון רצון לשנות מציאות.
יהודה שאול ו"שוברים שתיקה"
"שוברים שתיקה" היא קבוצה שהוקמה על-ידי חיילים משוחררים ששירתו בחברון והחליטו שיש לידע את הציבור הישראלי במה שמתרחש שם. כחלק מפעילותו הוא מוביל סיורים באזור H2 בישוב היהודי בחברון, מקום בו הפגיעה בזכויות הבסיסיות ביותר של התושבים הפלסטינים קשה מנשוא ומתקיימת על בסיס יום יומי. בנוסף מתעד הארגון עדויות של חיילים על פעילותם ומעשיהם בשטחים, מרצה לתלמידים טרום צבא ועוד.
עייאד אחמד מורר
עייאד, אב לשישה, תושב בודרוס שליד רמאללה, הינו תומך נלהב ומוביל התנגדות לא אלימה בפלסטין. הוא הקים את הועידה העממית הראשונה כנגד החומה בשנת 2003, הוביל יחד עם תושבי בודרוס מעל לשישים הפגנות לא אלימות ומייעץ בנושא התנגדות בלתי אלימה בפלסטין. עייאד מורר הוא חבר התנועה הבינלאומית לסולידריות, תנועה פלסטינית להתנגדות לא אלימה.
עוד במהלך הטקס; הוקרא שיר של יהודה עמיחי, חאלד אל באו, חבר הפורום, סיפר על המשורר מחמוד דרוויש שנפטר השנה, זמרת שרה את השיר המפורסם של דרוויש, אימי, קבוצת בנות, נגניות חלילית מ"בירנבאום צעיר" ליוו את הטקס בכמה קטעי נגינה, פרופסור סמי אדוואן ממקימי "פריים" ושולמית אלוני הוזמנו לכבד את הטקס בנוכחותם ולשאת דברים.
היום נחתם באכילה משותפת של האיפטר, הארוחה בתום יום צום הרמדאן.
ניר אורן וחאלד אבו עוואד
מעניקים אות הערכה לבומה ענבר.
ניר אורן וחאלד אבו עוואד מעניקים
אות הערכה לאיסמעיל חטיב.
אות הפיוס מוענק לעייאד אחמד מורר.
אות הפיוס מוענק ל"שוברים שתיקה".
יונה ברגור עם החלילניות הצעירות.
היבא ויגאל מנחים את מתן אות הפיוס.
כתבו: נטע שמש ושרון קאלימי מישייקר
צילמו: רמי אלחנן ושרון קאלימי מישייקר
|
|
|
|
|
לידיעה המלאה